לאורך השנים ייצגתי בתיקים רבים בעלי היבטים משפטיים עקרוניים או בתיקים בהם התוצאה הסופית הייתה לטובת הלקוח. על חלק מן התיקים הללו הגיעו לתשומת ליבה של התקשורת.
להלן מספר כתבות שהתפרסמו בכלי התקשורת השונים על תיקים בהם ייצגתי לאורך השנים בהם אני מגן על חשודים ונאשמים בפלילים:
לקוח שייצגתי, שהועסק כמנהל סניף של חברת אופנה בינלאומית והואשם בגניבה של כ-811 אלף שקלים ממעסיקו, זוכה בבית המשפט השלום באשקלון מכל אשמה. מדובר היה בתיק נסיבתי ובמהלך ניהול המשפט הצלחתי להוכיח קיומם של אי סדרים משמעותיים לאורך כל שרשרת העברת הכספים בסניף שלא הייתה תלויה בו וכי חוקרי המשטרה לא ביצעו פעולות חקירה בסיסיות רבות שיכלו להוביל לגילוי האמת ובחרו להתמקד בנאשם בלבד מבלי לבדוק כל טענה לזכותו. ראו כתבה באתר מאקו.
כתבה שפורסמה בדה-מרקר על התפתחות מרעישה בתיק "באים לבנקאים" שבו אני מייצג את אחד הנאשמים. בשיא המחאה נגד הבנקים, התנהלה פגישה סודית בין אנשי איגוד הבנקים לבכירים במשטרת ישראל. בהתחלה המדינה טענה שאין פרוטוקול של הפגישה. בעקבות מאבק משפטי משותף שניהלנו עו"ד קשלס ואני, פתאום נמצא הפרוטוקול החסר. גם אחרי שנמצא, המדינה סירבה להעביר אותו לנו בטענה כי מדובר במסמך פנימי. בעקבות עבודה מאומצת בית המשפט הסכים עם עמדתנו שיש להעביר את המסמך להגנה. והתוכן? טוב אחרי שקוראים את התוכן ברור למה עשו כל מאמץ להסתיר אותו. לכתבה בדה מרקר.
מאבק משפטי שנמשך כמעט שנתיים מלאות הגיעו לסיומו בפברואר 2018 עם סיומו של תיק "ברית המילה". מדובר בו ייצגתי את הנאשמת, מבקשת מקלט מאריתריאה שמלה את בנה בעצמה בביתה. בית המשפט המחוזי קיבל את כל הטענות שלי (לגבי מה היו הטענות ראו מטה) וזיכה אותה מן העבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לבנה הקטין, התעללות בקטין ותקיפת קטין בהן הואשמה. בית המשפט המחוזי החליט להרשיע את הנאשמת בעבירה שלא נכללה בכתב האישום נגדה, עבירה של הפרת חובה של הורה או אחראי ובעבירה נוספת של הפרעה לשוטר בלבד. בגין העבירות האלה גזר עליה בית המשפט המחוזי עונש של 4 חודשי מאסר בלבד, למרות שהייתה עצורה למעלה מ-10 חודשים ביום בו נגזר דינה. המשמעות הייתה שהנאשמת שוחחרה לביתה ביום מתן גזר הדין. תיק מחוזי שיכול היה להסתיים בשנות מאסר רבות הסתיים בהרשעה בעבירות קלות בלבד ובעונש מאסר קצר ושחרור בו ביום. ראו כתבות שהתפרסמו ב"הארץ" על הכרעת הדין ועל גזר הדין.
זה יותר משנה אני מייצג מבקשת מקלט מאריתריאה אשר מואשמת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות חמורות של גרימת חבלה חמורה לקטין בנסיבות מחמירות והתעללות בקטין. זאת מכיוון שביצעה בבנה ברית מילה, בביתה, באמצעות מספריים, כפי שנהוג לבצע את הברית באזורים הכפריים של אריתריאה מהם הגיעה. במסגרת ההליך המשפטי טענתי שתי טענות עיקריות להגנתה: 1. מכיוון שאין כל הסדרה חוקית של נושא הברית בישראל, אין חובת הסמכה ואין הכשרת חובה למוהלים ומכיוון שבריתות נעשות בישראל בתנאים אלה יום יום, לא נעברה על ידה כל עבירה. 2. גם אם נעברה עבירה, קמה לה "הגנה תרבותית". "הגנה תרבותית" היא דוקטרינה משפטית שמקורה בארה"ב ונטענה שם לראשונה בשנות ה-80'. בקצרה, הדוקטרינה טוענת שאין להרשיע בפלילים מי שביצע בתום לב מעשה המקובל ומעוגן במסגרת התרבות ממנה הגיע, במדינה אחרת, גם אם המעשה מהווה עבירה פלילית באותה המדינה. עד כמה שידוע לי, מדובר בפעם הראשונה במשפט הישראלי בה נטענת טענת הגנה תרבותית לצורך פטור מאחריות פלילית (בניגוד להקלה בעונש), לגבי מבקשת מקלט וכאשר הטענה מגובה בחוות דעת של מומחים בעלי שם לתרבות המוצא של הנאשמת, כפי שנהוג בארה"ב. המשפט הסתיים לאחרונה ואני ממתין בכיליון עיניים להכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. לאחרונה התפרסמה על התיק כתבה מקיפה בעיתון הארץ. לקריאת הכתבה לחץ כאן.
במסגרת הייצוג של אחד הנאשמים בפגיעה במבקש מקלט אריתראי שנחשד בטעות כמחבל במהלך פיגוע הירי שהתרחש בתחנה המרכזית בבאר שבע טענתי טענה של הגנה מן הצדק, אכיפה בררנית מפלה של הדין כנגד הנאשם. זאת על רקע אי העמדה לדין, או העמדה לדין מקלה ביותר, של אזרחים אחרים, שפגעו במחבלים או במי שנחשדו כמחבלים, לאחר שפסקו להוות איום. לכתבה באתר מעריב.
ראיון שלי בגלי צה"ל בנוגע לעיכובים במתן חוות דעת סם במעבדות המשטרה. עיכובים אלה גורמים לעיתים לאנשים חפים מפשע לשבת ימים ארוכים במעצר שווא.
לראיון המלא באתר גלי צה"ל.
תיק בו ייצגתי אדם שהואשם בביצוע עבירות מין במשפחה, מעשים מגונים באחותו, לפני כ-26 שנים, כשהיה קטין כבן 15. מדובר בתלונה שהגישה האחות לאחר שנות דור כנגדו, דבר שהתאפשר לאור הארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה. הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ונדון בבית המשפט המחוזי לשנת מאסר בפועל. בערעור שהגשתי לבית המשפט העליון נטענו טענות בעלות אופי עקרוני לגבי ענישתו של מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה לפני עשרות שנים וכעת התבגר ומנהל חיים נורמטיביים. לצערי הרב הערעור נדחה על ידי בית המשפט העליון והעונש נותר על כנו. לכתבה שהתפרסמה על
התיק באתר ישראל היום.
תיק בו הואשם נאשם בעבירות פגיעה בפרטיות ובעבירה של קבלת דבר במרמה. בעקבות טענות משפטיות שהעליתי כנגד קבילות ההודאה שלו בחקירה התקבל הסדר טיעון מקל בו נמחקו מכתב האישום עבירות הפגיעה בפרטיות ובגין עבירה של קבלת דבר במרמה נדון הנאשם לעונש של מאסר על תנאי, של"צ וקנס.
לכתבה באתר וואלה.
אני מייצג בימים אלה את אחד הנאשמים בפגיעה במבקש מקלט אריתראי שנחשד בטעות כמחבל בסמוך לפיגוע ירי שהתרחש בתחנה המרכזית בבאר שבע. להלן כתבה שפורסמה עם מעצרו של הנאשם באתר מאקו. אציין כי למחרת הוא שוחרר על ידי בית המשפט לביתו ללא תנאים מגבילים.
לכתבה באתר מאקו.
אני מייצג בימים אלה נאשמת בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והתעללות בקטין. מדובר באישה אריתראית, שביצעה בעצמה ברית מילה לבנה בבית באמצעות מספרים. הנאשמת טוענת, והדבר מגובה בעדויות של מומחים, כי כך נהוג לבצע ברית מילה בארץ מוצאה. המשפט עדיין מתנהל ואני טוען בו, בין היתר, באופן תקדימי, לאימוצה של "הגנה תרבותית" במשפט הישראלי. לכתבה על שחרורה של הנאשמת ממעצר בעקבות הטענות האמורות
באתר וואלה.
במסגרת ערעור לבית המשפט העליון בו ייצגתי (יחד עם עו"ד ואסים דראושה) זוכה קטין שהורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וגרימת חבלה. מדובר במקרה מקומם בו חקירה משטרתית אגרסיבית שלא כדין של חשוד אחר, קטין גם הוא, הביאה אותו להפליל את הקטין שייצגנו כשותף לעבירה. הפללה זו הייתה הראייה היחידה נגדו. למחרת שמיעת הערעור החליט בית המשפט העליון לזכות את הקטין מיד וללא נימוקים לאחר שריצה כבר כשנה בבית הסוהר. בפסק הדין המנומק הדגיש בית המשפט העליון את חשיבות התוספת הראייתית הנדרשת להפללה של שותף לעבירה.
לכתבה על הזיכוי המהיר באתר Ynet.
בין השנים 2009 ל-2013 ייצגתי יחד עם ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי, נאשם שהורשע ברצח בבית המשפט המחוזי בחיפה ונדון למאסר עולם בערעורו לבית המשפט העליון. ב-9.11.2011, בעקבות הערעור שהגשנו, הוא זוכה ושחורר מבית הסוהר לאחר שריצה יותר מארבעה שנות מאסר. בהמשך הגשנו בשמו בקשה לפיצויים למי שזוכה בדין ובית המשפט פסק לו מאות אלפי שקלים פיצוי על מאסר השווא אותו ריצה. מדובר באחד התיקים שעיצבו את זהותי המקצועית ואשר עד היום מהווה עבורי מקור להשראה ולכוחות נפש כדוגמא למה שניתן להשיג בעבודה מאומצת ונחושה למען אדם חף מפשע. הזיכוי ופסיקת הפיצויים שאחריה זכו לתשומת לב תקשורתית לא מעטה בשעתו. להלן מספר כתבות שפורסמו במשך השנים על הפרשה: כתבה באתר דה-מרקר על תיקי הסניגוריה ששינו את פני המשפט הישראלי וכתבות באתר הארץ, באתר ערוץ 10, באתר רשת, באתר ישראל היום, באתר מאקו, באתר וואלה ובאתר Nrg.
במסגרת תיק בו ייצגתי נאשם שהואשם בגניבת טלפון נייד, טענתי טענה משפטית לא שגרתית של "העדר סימולטניות". מדובר בטענה משפטית נדירה שנטענה לאחרונה בהקשר של עבירת גניבה בשנת 1981 ולפניה בשנת 1953. טענתי כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה של גניבה אלא רק בעבירה של אי השבת אבדה. בית המשפט השלום דחה את הטענה והרשיע את הנאשם בעבירת גניבה. בערעור שהגשתי לבית המשפט המחוזי בת"א התקבלה הטענה במלואה והנאשם זוכה מעבירת גניבה והורשע באי השבת אבדה בלבד. להלן עותק של כתבה שפורסמה בשעתו על התיק בעיתון מעריב.
בשנת 2007, ייצגתי, יחד עם ד"ר יואב ספיר, נאשם בעבירות מס שללא ייצוג משפטי כלל הודה במסגרת הסדר טיעון ונדון לעונש מאסר בפועל בבית משפט השלום. הערעור שהגיש בעצמו לבית המשפט המחוזי, שוב ללא ייצוג משפטי, נדחה. הגשנו עבורו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בה טענו כי זכויותיו הופרו הן בבית המשפט המחוזי והן בבית משפט השלום. התובע לא הודיע לבית המשפט על כוונתו לעתור למאסר בפועל, ובית המשפט המחוזי התעלם מבקשתו למינוי סניגור. בקשת רשות הערעור התקבלה בהסכמה ופסקי הדין של בית משפט השלום והמחוזי בוטלו.
לכתבה שפורסמה בשעתו על התיק באתר הארץ.
בשנת 2007, ייצגתי (יחד עם עו"ד טל ענר) את הסניגוריה הציבורית כידיד בית משפט בתיק שעלתה בו הסוגיה העקרונית של תחולת חיסיון עו"ד-לקוח על מסמכים המהווים תקשורת בין עורך הדין ללקוח ונתפסו אצל הלקוח. בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי במסגרת ערר המדינה קיבלו שניהם את טענת הסניגוריה כי החיסיון חל על מסמכים שכאלה גם שהם נתפסים בבית הלקוח. קביעה משפטית זו אומצה על ידי בית המשפט העליון מאוחר יותר במסגרת פרשת "רמדיה" והיא כיום ההלכה המחייבת. לכתבה על ההחלטה התקדימית באתר גלובס.
בשנת 2006, השנה בה הוסמכתי כעורך דין ובאחד הערעורים הראשונים בו ייצגתי (יחד עם עו"ד רחל דניאלי) בבית המשפט העליון, זוכה המערער מעבירת השוד בה הורשע בבית המשפט המחוזי. הראייה היחידה כנגד המערער הייתה זיהוי שלו במסדר זיהוי על ידי קורבן העבירה. בית המשפט העליון קבע שלא ניתן לסמוך על הזיהוי הזה כראייה יחידה להרשעת המערער לאור תמיהות שעלו מהודעות הקורבן במשטרה לפני ולאחר הזיהוי. לכתבה על הזיכוי בערעור באתר Y-Net.