בשנת 2001 נחקק בישראל החוק למניעת הטרדה מאיימת. מדובר בחוק שמטרתו העיקרית הייתה להתמודד עם תופעה שמכונה באנגלית Stalking, חיזור אובססיבי ומאיים של גבר, בדרך כלל, כלפי אישה שאינה מעוניינת בו. המונח לקוח מתחום הציד ומדמה מרדף של צייד אחר ניצוד. הטרדה מאיימת יכולה להיות בדרך של איומים (בין על הקורבן עצמו ובין באיום של הפוגע בפגיעה עצמית), בילוש ומעקב, יצירת קשר אובססיבית ולא רצויה בכתב בעל פה ובכל אמצעי אחר, בפגיעה ברכוש, בשם טוב או בחופש התנועה של המאוים.

הטרדה מאיימת פוגעת בשגרת חייו של המאוים ולא נותנת לו מנוח, מטרידה אותו ומאיימת עליו, וגוזלת ממנו את שלוות הנפש שלו ואת בטחונו העצמי. הטרדה מאיימת יכולה להיות מלווה בביצוע עבירות פליליות "רגילות" כמו איומים או הטרדה טלפונית שניתן לפנות לגביהן בתלונה למשטרה, אך יכולה להיות גם סדרת מעשים שאינם מהווים עבירות פליליות כשלעצמם ועדיין פוגעים בשלוות נפשו ותחושת בטחונו של המוטרד. 

החוק מאפשר למי שמרגיש שהוא נתון להטרדה מאיימת לבקש מבית המשפט צו למניעת ההטרדה. צו אשר הפרתו מהווה עבירה פלילית חמורה לגבי מי שהוצא נגדו הצו ויכולה לשמש גם כעילה למעצרו של המטריד.

אמנם החוק נחקק כדי להתמודד עם התופעה של הטרדה מאיימת בהקשר של חיזור אובססיבי לא רצוי שבין גבר לאישה, אך עם השנים קיבל החוק פרשנות רחבה יותר. ניתן לומר שכיום רוב הצווים למניעת הטרדה מאיימת אינם ניתנים בגין ההטרדה המאיימת הקלאסית שהמחוקק ראה בעיני רוחו. כיום ניתן לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת גם להטרדה מאיימת הננקטת בסיטואציות של סכסוכי שכנים, סכסוכים עסקיים-מסחריים, סכסוכים בתוך המשפחה וכמעט בכל סיטואציה בה אדם מרגיש שהוא מוטרד, מאוים ושלוות חייו ובטחונו האישי נפגעים כתוצאה ממעשיו של אדם אחר.

באם אתה או אדם קרוב לך מרגישים שאתם נתונים להטרדה מאיימת אשמח לייעץ ולסייע בהגשה של בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.