מעצר הוא חוויה טראומתית, במיוחד למי שחווה אותו לראשונה. לקוחות רבים שלי שלא ייצגתי בהליכי המעצר סיפרו לי בדיעבד על חווית המעצר שלהם חודשים ולפעמים שנים לאחר האירוע, כאילו מדובר היה באירועים שהתרחשו לפני ימים ספורים. בנוסף, לאורך השנים לוויתי חשודים רבים שנעצרו, פעמים רבות בפעם הראשונה בחייהם, וראיתי מכלי ראשון את ההלם ואת הקושי הרב הנלווה למעצר, לא רק לחשוד עצמו אלא גם לבני משפחתו וקרוביו.

בישראל ניתן לעצור אדם לפני שהוגש כנגדו כתב אישום, במה שמכונה מעצר ימים, ולאחר שהוגש כנגדו כתב אישום, במה שמכונה מעצר עד לתום ההליכים.

מעצר הימים מתרחש בדרך כלל במקביל לחקירתה של העבירה. המעצר בדרך כלל נקצב על ידי בית המשפט בימים ספורים בכל הארכת מעצר ומכן שמו, מעצר ימים. בישראל, על מנת לעצור אדם בטרם הוגש נגדו אישום נדרשת המשטרה להראות כי קיים חשד סביר שאותו אדם ביצע עבירה בת מעצר, כי קיימת עילת מעצר, כגון מסוכנות לציבור, או חשש לשיבוש החקירה או ההליך המשפטי וכי לא ניתן להסתפק בשחרור החשוד בתנאים מגבילים שאינם מעצר ממש. הייצוג המשפטי של חשוד בהליך מעצר הימים הוא מורכב ביותר שכן בשלב ניהול החקירה, בניגוד לשלב המשפט, עורך הדין והחשוד לא חשופים לראיות שנאספו כנגד החשוד. כל שיש לסניגור להסתמך עליו הוא מעט המידע שהמשטרה בחרה לגלות במסגרת בקשת המעצר, המידע שמוסר לעורך הדין החשוד עצמו ומה שניתן לדלות מנציג המשטרה במסגרת חקירתו בדיון המעצר. הייצוג בתנאים שכאלה הוא קשה ומאתגר במיוחד ודורש יכולת וניסיון, היכן יש למקד את החקירה והטיעון.

לעומת מעצר הימים, המדינה מבקשת מעצר עד לתום ההליכים תמיד במקביל להגשת כתב האישום כנגד החשוד שהופך כעת לנאשם. בישראל, על מנת לעצור אדם עד לתום ההליכים כנגדו על בית המשפט לקבוע כי קיימות נגדו ראיות לכאורה כי ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, עילת מעצר, כגון מסוכנות לציבור או חשש לשיבוש ההליך המשפטי וכי לא ניתן להסתפק בשחרורו בתנאים מגבילים שאינם מעצר ממש. בניגוד למעצר הימים, בשלב הזה שלאחר הגשת כתב האישום נחשף חומר הראיות בתיק לעיני החשוד ועורך דינו ומאפשר כבר טיעון מושכל יותר בשלב המעצר. אבל גם בשלב זה יש צורך במיקוד, בהבנה ובניסיון, לגבי מה לטעון והיכן למקד את הטיעון. יש צורך לגבש כבר בשלבים הראשונים של התיק קו הגנה ותפישה של מהם הטענות העיקריות בתיק ולהכריע האם הטענות המתאימות לשלב המעצר עד לתום ההליכים או שכדאי לשמור אותן לשלב המשפט. ישנם תיקים בהם יש למקד את הטיעון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ישנם תיקים בהם יש להתמקד בקיומה או אי קיומה של עילת המעצר, יש תיקים שיש לטעון לגבי שני הנושאים ומנגד יש תיקים בהם קו הטיעון הנכון הוא להתמקד באפשרות השחרור לחלופת מעצר – קרי לתנאים מגבילים שאינם מעצר ממש כגון מעצר בית מלא, חלקי וכו'.

המאבק על שחרורו של חשוד או נאשם אינו חשוב רק בגלל הפגיעה הקשה של המעצר בחירותו של הלקוח, בשגרת חייו ובמשפחתו. היותו של נאשם עצור עד לתום ההליכים נגדו יוצר יתרון מובהק למדינה. ניהול תיק כאשר נאשם עצור עד לתום ההליכים משמעותו שבין אם יזוכה או יורשע בסוף המשפט, הנאשם כבר "ריצה" את עונשו במידה רבה. לאור זאת, נאשמים עלולים לבקש להודות גם בעבירה שלא ביצעו רק כדי לסיים את מעצרם – במיוחד אם מוצע להם הסדר טיעון שמשמעותו הוא שחרור מידי בתמורה להודאה (כגון עונש החופף את ימי המעצר לחלוטין).

כפי שניתן לראות, הייצוג המשפטי בהליכי מעצר דורש מומחיות וניסיון והכרחי על מנת להגן על זכויותיכם. במהלך השנים ייצגתי חשודים ונאשמים רבים בהליכי מעצר בכל סוגי העבירות. בנוסף, במסגרת תפקידי כמנהל מחלקת המעצרים במחוז הדרום של הסניגוריה ייעצתי ופיקחתי על עורכי דין המייצגים בהליכי מעצר מטעם הסניגוריה הציבורית.

באם אתם או אדם קרוב לכם נמצאים במעצר, או חוששים שאתם עומדים להיעצר, אשמח לייעץ ולייצג אתכם.